יהונתן וסרמן / בין ייאוש לתקווה |
נפשי מסתתרת,
לא מוצאת את עצמה,
בפינה מתחפרת.
בין ייאוש לתקווה,
ואני לא יודע,
איך את זעקותיי השקטות,
אף אחד לא שומע.
בין ייאוש לתקווה,
על סף תהום מתנדנד,
לא אכפת לי ליפול,
לא פוחד מהשד.
בין ייאוש לתקווה,
שביב תקווה מנצנץ,
וכשהוא ייעלם,
יגיע הקץ.
הקץ ללילות לבנים,
הקץ לימים שחורים,
הקץ לחיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|