ריקי לי ג'ונס על במה
מעוותת את הלילה
בלי אלכוהול הפעם.
מעלה באוב את
ריח שמן הרובים בנשקיה.
מציתה בקולה עשר
שנות שירי מגירה.
מכשפת
ביסודיות חיננית
בהיותה אחרת,
בלתי מושגת,
זרה.
לוקחת אותנו לטיול הזוי
במרחבי הרמקולים
בדקות המסתתרות
בין סיגריה לסיגריה.
בוראת עולמות קטנים
של מנגינה ומילים
ומחיאות הכפיים שלנו
מחריבות אותם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.