ה. אפרת / בחזקת שניים |
אני חייבת להגיד לך ללכת.
החור של החסר מתעצב
ונזכר
בראש שלך על הכר
בראש שלך נתקע במדף ובקיר
בראש שלך בין הרגליים שלי
בשיניים שלך ננעצות בכתפי
בנהימות שלך מתגרות בגירגורי
בחיוך הממזרי שלך כשאני מתענגת
בגופך החלק והחם
המתקשח אם תחוש בקרבתי
(תחשוב על מיטתי?)
בך, מתלבש וחוזר לביתך,
יוצא את הדלת.
בנשיקות הפרידה,
הסופיות תמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|