שלוש בלילה. פלאפון רוטט.
ניר מסתכל על הצג. הוא צריך ללכת עכשיו. בשלוש בלילה. חבר ביקש
שיעזור לו לבחור דיסקים. לבית הקפה. צריך מוזיקה מאוד מסוימת
מאוד מיוחדת. צריך את ניר. לבחור דיסקים.
שאלה של חברות. נאמנות. ערכים. לתמוך באנשים שיקרים לך בעת
כזאת. או בטוש.
הוא אומר לי לפני שהולך. בשלוש בלילה.
הולך לבחור דיסקים כנראה עד הבוקר. תראי זה לא שזו כזו הקרבה.
אני אוהב את זה. ניר אוהב לבחור דיסקים.
הוא מבין בזה. בדיסקים. צריך לתת לו קרדיט.
מוכשר? מיומן נכון יותר להגיד. הוא יודע בדיוק איזו מוזיקה הוא
רוצה להפיק.
ואין כמו הלילה להפיק את המוזיקה שניר מחפש. באפלוליות. בשקט.
הלילה עושה רעשים קטנים כאלה. רעשים של לילה. כאילו מישהו אמר
לו ללחוש שלא להעיר אף אחד. אותי.
עכשיו, בשלוש בלילה הוא יפיק את המוזיקה המאוד מסוימת מאוד
מיוחדת של שלוש בלילה שאי אפשר להפיק באחת או בארבע. או איתי.
מוזיקה כ"כ מתוקה שאי אפשר לעמוד בפיתוי.
אוי, הערתי אותך מתוקה?
שב ניר,תנוח.
כ"כ הרבה מאמץ בגלל דיסקים.
שלוש בלילה. פלאפון רוטט.
פעם שניה הלילה רוטט. פעם שניה שניר אינו עונה. הוא יודע. זה
החבר. החבר עם הדיסקים.
ניר מסתכל על הצג ואומר. אני צריך ללכת לבחור דיסקים. עכשיו.
בלילה. זה דחוף וחשוב ומהותי כבר הסברתי לך לא? לי לחבר ליקום
כולו וגם לך שהדיסקים הנכונים יבחרו הלילה. הללויה. לילה.
לא לא הערת אותי. אני ערה עוד מלפני הרטט הראשון. הרבה לפני
שלוש בלילה.
והסתכלתי כשלא הסתכלת. וראיתי מה שראיתי. מה שהוצג על הצג.
וגם אני מבינה בדיסקים. יותר ממה שאתה חושב.
יותר ממה שאתה נותן לי קרדיט עליו
וגם אני צריכה לבחור.
אבל לא עכשיו. לא בשלוש בלילה. |