עומד בודד בתוך המקבץ האין סופי.
נדמה שכולם שואבים ממקור זה או אחר השראה לזהור, ובשביל מי הוא
דולק ?

האוהבים למטה חיים באשלייה שבן זוגם לוטש מבטים לעבר אותה חלקה
בשמיים בשעות הקטנות של הלילה. הוא מרגיש קטן יותר.

תקופות חולפות ומעת לעת נבלע ונעלם באופק האין סופיות, נבלע
בין כולם... ישנו אדם אשר מיישר אליו מבט מדי פעם ?

הוא היה מקריב שעה ממתיקותו הלילית של הירח
על מנת שזוג ולו אחד בודד יתלה בו לכמה רגעים.
זמנים חולפים, שם למטה.
הוא עומד על תילו.

ילדה קטנה מבחינה בהילתו הדועכת,
מרטיבה את עינייה בדמעות. הן לא פוסקות.
געגועים לקרוב מרוחק, ליבה זועק לחיבה
לנשיקת לילה טוב, למבט.

בעודו מביט מטה חש בגלי אושר, מאמץ כל כולו, כמה שהיה רוצה
לאמץ אותה אל ליבו.
הוא מקרין רוך ותקווה- היא צוחקת.

אפילו מרקורי מקנא עכשיו...