אותו את אוהבת ,
כל יום אותו את מבקרת.
ככה אתכם מגדירים:
ח ב ר י ם.

שאת איתו על הפרצוף לך מרוח חיוך.
אך מה הוא מראה? הוא מראה זיוף.
את לו לא אומרת ,
שאותו את כבר לא אוהבת .
מה שהיה בינכם הוא לא מה שהיה בעבר.
הקשר איננו נשאר אותו הדבר.
את לא אומרת כלום, והזמן עובר לו כמו צב.
כולם יודעים , חוץ ממנו, שאת בוגדת בו מאחורי הגב.

אף אחד אתכם לא יתפוס, למרות שהגעתם די רחוק
וכבר שאמרת לו שאת נמצאת איתו- הוא חשב שזה בצחוק.
הוא די תמים. כך הוא צריך להיות.
לבגוד?
זה לא בדיוק מה שאת צריכה לעשות.

קצת קשה להיות מפורקת לשניים,
שניים שאוהבים אחת, לפחות בנתיים.
את חצויה , לא יודעת מה לעשות.
האם בשניים את צריכה לרצות?

עשית את הצעד וממנו נפרדת, נשארתם ידידים.
עשית את כל הצעדים הנדרשים,
ניגבת את הכל בלי שאריות עם מגב,
את הכל סיפרת לו,
פרט לעובדה שבגדת בו מאחורי הגב.

חשפתם כביכול את כל הסודות שבלב.
רק שלא אמרת לו פרט קטנטן,
שלא יעלב.