The only soldier now is me.
I'm fighting things I cannot see.
And even though, I will not stop
To persecute those who left us bleeding
Bleeding from those who gone in a flash
A burning mix of metal and flesh.
And the smell that I smelled that day,
Will be with me till my final days.
My only hope, is that when I'm almost gone,
The smell and memories will fade away
with no return.
זה השיר הראשון שכתבתי למגירה.
מחשבות על הצבא, הפיגוע שהיה בראשון, ומעין פרץ של רגשות,
מבולבלות על מה שעבר עלי באותה תקופה. |