אופליה כרמלי / פסימיות |
כשאגדל אני אהיה טייס, אומר הילד הנכה
ובתוך ליבו הוא בוכה.
אני אוהבת אותך, אמרה הנערה
למראה שבחדרה.
תעזוב אותי בשקט, צעק הבחור
כשגילה שאהובו בגד בו.
סטירה חולפת בין בני הזוג,
האישה את המזוודות אורזת.
הילדה בחדר בוכה,
אף אחד לא אוהב אותה.
הילד מסתכל על סצינות שונות,
לא יודע אם לצחוק או לבכות.
לאנשים יש חיים קשים,
לחייים חדשים לא רוצה להיכנס.
כשאמא עזבה את הבית,
אבא כל הזמן שותה,
האחים שלו כל הזמן בוכים
והסבא שלו נמצא ברגע זה בבית משוגעים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|