דלתות גדולות ניצבות על ענן לבן, הן נראות כמו דלתות של טירה
אבל הן לא מפחידות, הן נעימות.
אין מסביבן כלום, אפשר להציץ אל מה שמאחוריהן מהצד, רואים רק
שמים.
אבל מעבר להן, בתוך החדר הבלתי נראה מבחוץ, שולחן משרדי ענקי,
25 כיסאות עור יוקרתיים ו24 מלאכים כאלו עם בייגלה על הראש
שיושבים בשקט יחסי, מחכים.
5 דקות...כניסה.
בחור מרשים מגיעה, גבוה שיער שחור ארוך, מזכיר את ישו מעט.
מתיישב בכסא שבראש השולחן.
היושב בראש כוחך בגרונו לבקשת שקט ומתחיל:
חברים, אני שמח לראותכם כאן שוב, בפגישה השבועית של-
"הוועדה למען בדיקת כח הסיבולת והכנתו לחיים של איציק".
קודם כל אני גאה לבשר שאיציק סגר עוד שבוע.
למרות שהרכבנו לו את השבוע הקשה ביותר אי פעם בפגישה הקודמת
שלנו, איציק מסתדר.
איציק מתפקד כמו כל אחד אחר ולא חושד אפילו שיש בו משהו
מיוחד.
אל נא תשכחו את המוטו שלנו חברים!
WHAT DOSN'T KILL ITZIK MAKES ITZIK STRONGER"
כך סיים דמוי ישו את נאומו.
"ועכשיו רשות הדיבור למוצאי הפועל להשבוע" הוסיף כלאחר דקה.
גבר ואישה נעמדים.
"אנחנו מאמינים שזהו השבוע, השבוע המכריע, המבחן האחרון של
איציק.
אם יצליח להתמודד איציק עם מה שנזרוק עליו השבוע... הוא מוכן
לחיים האמיתיים!" אמרה האישה.
"רעיונות?" שאל מנהל הישיבה.
מלאך צעיר נעמד ואמר:
"שלום, אני האחראי החדש על הבחינות והבגרויות של איציק, חשבתי
שנוכל לתת לו השבוע מנה הגונה של מבחנים שיראו קריטיים לגב
העתיד שלו אפילו שהם לא, בנוסף למבחנים הרגילים כמובן".
"רעיון נחמד, המבחנים בשילוב עם חיי החברה בטח ישגעו
אותו...בואו נוסיף שני מבחנים במקצועות שקשים לו ואחד במקצוע
פשוט" אמר המנהל בתגובה למלאך הזוטר.
"מה איתך אחראי חיי חברה? יש רעיונות מעניינים?" הוסיף.
הפעם היה זה מלאך מבוגר שנעמד כדי להתחיל לדבר, הוא הספיק לומר
רק - "חברה של איציק..." לפני שדלתות החדר נפתחו ברעש.
מלאך קטנטן, כ"כ קטן שאפילו אין לו עוד גלימה לבנה כמו לכל
האחרים, נכנס בבהלה לחדר הישיבה.
"תעצרו הכל!" צעק.
"מה העניין קטנצ'יק?" שאל מנהל הישיבה.
"זה איציק, מצאו אותו תלוי מהתקרה בחדר השינה..."אמר המלאך
בעצב.
דקה של שתיקה, ואז קולו של ישו עולה-
"טוב, חברים, אני חושב שאין צורך בהמשך קיום הישיבה הזאת...
את המוטו שלנו לעומת זאת...כנראה נאלץ לשנות.