שלום אלף / מועדת |
על מצבור של כאב ומילים.
את ישובה בבית זר לבדך.
כמו סופה שקצרה ערמת עצים ביער.
איני יודע אם יש עוד אנשים שם,
מן הסתם הם סביבך,
אין הם קיימים עכשיו
לא בתוכי ולא בתוכך.
אצבעותייך...
על אחת מהן ענודה עין
המביטה בי ללא הפסק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|