|
אצבעותייך נחות כמו עדת זאבים
על מצבור של כאב ומילים.
את ישובה בבית זר לבדך.
כמו סופה שקצרה ערמת עצים ביער.
איני יודע אם יש עוד אנשים שם,
מן הסתם הם סביבך,
אין הם קיימים עכשיו
לא בתוכי ולא בתוכך.
אצבעותייך...
על אחת מהן ענודה עין
המביטה בי ללא הפסק. |
|
|
כל פעם שאיזה
גאון צועק
"טמבל!" לחלל
האוויר, רק כדי
לראות אם מישהו
יפנה את הראש,
אני מסובב את
הראש נגד כל
ההגיון, הרי
עושים לי את זה
מכיתה ג'.
כזה אני,
מבולבל.
איש מבולבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.