כולנו לא צלולים, אנחנו פשוט עוטפים את עצמנו במעטה שפיות.
הגורל הוא גלגל,
מתהפך ומסתובב,
כשהוא צוחק, כולם בוכים,
צחוקו רם, אדיר, מחריש אזניים,
כולנו פשוט כלים בידיו, עלינו להיות מוכנים לכל,
לציית, באי מודעות מוחלטת, לכל פקודה שעולה במוחו הקודח,
אין מה לעשות, איך להתנגד,
אלא לצאת מהמעטפת ולהודות בפה מלא: "אני לא שפוי",
אבל כולנו גאוותניים מדי,
כך הגורל ברא אותנו,
והרי אנחנו, רק כלים, בידיו האדירות...


(נכתב ב-20/1/2000, גיל 11).

:P