כמה פתאטי זה שבן אדם לא מוכן לעזוב שהוא לא רצוי בחיי אחר.

כמה פתאטי זה שאדם משקר כל כך הרבה עד שהוא לא יודע מה האמת
ומה השקר.

כמה פתאטי זה שבן אדם מנסה לדחוף את עצמו לחיים של מישהו שלא
רוצה אותו בחיים.

כמה פתאטי זה שבן אדם שונא את עצמו כל כך הרבה שהוא מנסה
להוריד לכולם את החיות והחיוניות בשביל שהוא ירגיש יותר טוב.

כמה פתאטי זה שבן אדם מחפש שינאה כתשומת לב.

כמה פתאטי זה שאפילו שינאה הוא לא מצליח לקבל.

כמה פתאטי זה שלמרות ההתעלמות הטוטאלית מכל דבר שקשור אליו,
פשוט כי זה לא מעניין אף אחד, הוא ממשיך וחוזר כמו כלב רחוב
מסכן ומחפש מי שיאכיל אותו בשנאה שהוא כל כך רעב לה.

כמה פתאטי זה שאדם רעב למסכנות של אחרים. ושאנשים יוצאים מתוך
המסכנות שלהם, הוא מסרב למצב החדש ומנסה למשוך אותם חזרה
פנימה.

כמה פתאטי זה שאדם מרוב החיפוש המתמיד אחד שליליות וזוועות
שוכח שהוא בעצם התגלמות כל מה שהוא מחפש. וכל מה שהוא צריך
לעשות זה להסתכל במראה.

כמה פאתטית את.

וכמה כיף לראות את זה.