כשאת מביטה.
כשאת נוגעת.
אבל כשאת אומרת
את מה שאת יודעת לומר
כמו שרק את יודעת לומר זאת
כך שזה הופך אותי מבפנים ומטיל אותי אחורה שנים.
ראשית אני מסתקרן לגבייך,
מייד לאחר מכן אני מתאהב,
ואז אני מאוהב, בלהט,
אז אני נרגע, ומגלה אותך שוב, איתי.
ומגלה אותנו, שוב.
ואת מסתכלת, כאילו את אינך מודעת לכל שעובר עלי.
הרי שניה עברה, לא הרגשת?
ואני מחבק אותך.
ואז את מביטה
במבט אותו את יודעת
כמו שרק את יודעת להביט אותו
ושואלת: "מה?" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.