"את רוצה לעזור במשהו לעולם?!" הוא צעק לעברה, "כן בטח!" היא
ענתה בשמחה.
כל השנים, היא מנסה לעשות טוב לאחרים, כל החיים זה מה שמובל
אותה, מה שנותן לה לנשום ולהתקיים.
"אז תתאבדי!!!, זה בטח יעזור לכולנו..."
אולי הוא לא התכוון, אבל היא נפגעה, נפגעה כמו שלא קרה לה
מעולם.
היא התחילה לצעוק עליו, "יא בן זונה!, כל החיים אני מנסה לעזור
לך, וזה מה שמגיע לי?, זאת התודה שלי??" היא היתה כולה אדומה
מכעס, והוא?, הוא רק צחק לה בפנים, והקניט, "מנסה לעזור, מנסה
לעזור... תמצאי לך חיים!", היא לקחה את עצמה ורק צעקה לו "חבל
על כל טיפת מאמץ שהשקעתי בך!, ואני לא מתכוונת להשקיע אפילו
עוד שניה במחשבה עליך, או בניסיון להסביר לך מה אני חושבת...
תאכל חרא!!!, ומצידי שתשתין חרא! זה ממש לא מזיז לי".
זאת לא הפעם הראשונה שהוא חשב שהחוש הומור שלה דפוק, אבל רק
הפעם, הוא צעק לה "אמן שתישרפי בגהינום, עם חוש הומור כזה בטח
לא תגיעי רחוק..."  
היא המשיכה ללכת, ואפילו לא הסתכלה, והוא?, הוא עוד חיכה לאיזו
תגובה ממנה...
אבל אחרי שהיא נעלמה, בלי שום תגובה, הוא הסתובב אחורה והלך
לדרכו.
הם תמיד היו שניים, הוא תמיד היה מרוכז בעצמו, והיא תמיד אהבה
אותו ותמיד רצתה לגרום לו לראות דברים שלא התעניין בהם מעולם.
היא הייתה השפיות שלו, רק שהוא לא היה מודע לזה.
היא היתה הקיום שלו, רק שהוא לא ממש העריך את זה.
כשהיא הגיעה הביתה, הדמעות כבר הרטיבו לה את כל הפנים ,ממש
ככה, מהעיניים ומטה הכל היה רטוב.
כשהיא שכבה במיטה וניסתה לישון, המחשבות הרגו אותה, ורק מחשבה
קטנה הצליחה להרגיע אותה, "מחר זהו יומי האחרון..." היא מילמלה
את המילים האלו קצת יותר משעה עד שנרדמה, וכל הזמן הזה היא
חשבה לעצמה, אולי הוא צודק במשהו, אולי אני באמת טפשה.
בבוקר הוא כבר בכלל שכח על מה המהומה.
הוא רק ראה שיירה של אנשים מוכרים הולכים עם פנים רטובות, בדרך
לבית הקברות.
היא תמיד אמרה לו שהמקום שהוא בחר לגור בו לא מוצא חן בעיניה,
והיא גם תמיד אמרה, שיום אחד הוא יבין בדיוק למה היא
מתכוונת...
ובאותה השניה הוא הבין בדיוק על מה היא דיברה, אף פעם לא הזיז
לו שיש לו נוף של בית קברות... אבל ברגע שהוא ראה את הארון
שלה, ואת אבא שלה בוכה, ואת אמא שלה צועקת, הוא הבין בדיוק למה
היא מתכוונת.
הוא נזכר איך רק אתמול היא צעקה לו שלא אכפת לה אם הוא ישתין
חרא.
אז הוא עמד בשירותים ורק בכה, על כמה שהיא צדקה, ועכשיו באמת
לא אכפת לה, והוא באמת משתין חרא.