זו הפעם המיליון שהיא מתקשרת למשיבון ושומעת את קולו. כל יום
אותו הדבר, אותן המילים, אותו הקול - כאילו כלום.
אבא תמיד היה אומר: "די ילדה, מי שהלך - הלך..."
שוב היא מסניפה את קולו אל תוך אוזנייה, מצמידה את האפרכסת
חזק, חזק עד כאב. אחר כך היא בוכה מעט, אוכלת מכל הבא ליד
ונרגעת.
אבא מודאג, הילדה מחפשת היאחזות בדבר שאינו נאחז בכלום.
באוגוסט היא הכירה אותו. הוא כתב לה פרחים, כתב את נשמתו. בערב
ראש השנה הייתה השיחה הראשונה, היא ידעה שהנשמה שלה היא זו
שעוברת דרך האפרכסת - קולה היה רק סיפור כיסוי. אחר כך היו
הרבה מכתבים, הרבה ליטופי קול עדינים והייתה- אהבה.
אהבת נשמות, אהבת כוכבי השמיים, אהבה של ורוד.
לא היו עיניים, לא היו ידיים, הייתה אהבת אמת, אהבת קולות
נושמים.
הוא היה רחוק וגם היא, הוא היה קרוב וגם היא.
יכולתי להרגיש את אגרופיי דפיקות ליבה על חזה, עת שמעה את
צילצול הטלפון שהביא אותו. מחבקת הייתה את האפרכסת ועינייה
נוצצות באור המערות החשוכות. היא הייתה אומרת שהוא מלאך שקיבלה
במתנה, מלאך בלי כנפיים. היא אמרה שהיא תעזור לו לעוף.
יום אחד הוא עף. הוא עף והיא מתה. הוא עף והיא התרסקה על
הקרקע.
אבא אומר שהיא לא ישנה ולא ערה- היא פשוט מונחת כמו בובת
תיאטרון בלויה. כבר אין לה עיניים נוצצות, אוזנייה בקושי
שומעות, פניה חיוורות והלב מתאמץ להקיש דפיקותיו. הזיקנה קפצה
עליה טרם עת, פרח שמת בשיא השרב. הפסיכולוג הציע לתת לה המון
אהבה, ניסינו באמת שניסינו - להבה שכבתה לא תידלק בשנית.
בפעם היחידה שהסכימה לדבר על כך, אמרה שגוף ללא לב אינו נשאר
בחיים, אך כנראה שאלוהים החליט שאצלה זה אחרת.
כשנשאלה מה היא מרגישה, ענתה במשפט אחד ויחיד: כאב - כאב עד
מוות!
היום היא בילתה בחדרה וכל מעשיה היו לבהות בקירות. היא אומרת
שרק היא והקירות שמעו אותו עת דיבר אליה.
כשאבא רצה למחוק את ההודעה במשיבון, היא הייתה גוססת. אחר כך
חלתה למשך שבועיים. כשכואב לה בלב, כואב לה בכל הגוף.
אבא הבין כשתימחק ההודעה ימחקו חייה לעד. מאז הוא לא מעיז
להזכיר את זה.
אתמול מצאתי מכתב שכתבה לאלוהים, היא כתבה לו: תן לי ללכת
אליו, הנשמה שלי כבר שם, עכשיו רק נשאר הגוף.
אלוהים תמיד עונה, אך לפעמים הוא עונה: לא!
בבוקר עוד שמעתי אותה מחייגת למשיבון, בצהריים היא כבר לא
הייתה.
הרופאים אמרו שהיה לה גידול, הם קראו לזה גידול נפשי של צער.
הגידול הממאיר ביותר שקיים כיום. מילותייה האחרונות היו: "אני
באה אלייך מלאך שלי."