|
כמה יפה הוא היום.
כמה אפלה האמת שלי.
זה מדהים - השקר שלי הפך להיות אמת.
האמת שלכם - של כולם.
איך שיחקתי בכם?
איך הצלחתי?
זו ההצלחה היחידה שלי,
והכישלון הגדול ביותר שלכם.
אתכם כעיוורים הנחתי אל תוך בור הקללות.
ואת הסולם שברתי וניתצתי את שברי ההיגיון.
אתם לא יודעים,
וגם לעולם לא תדעו.
כמו חיילים אל תוך המארב,
כמו כבשים לטבח!
ואני קצת מחייכת.
ומאוכזבת מעט.
אלחש בליבי:
"פחדנים..."
ובחדרי הלב אצחק. |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.