ואת בוכה על אהבה
שאת לא מסוגלת לתת...
ומכניסה לתיק את הדברים
שהכי חשובים לך,
ומתאכזבת שאין הרבה.
את גוססת מקור שנובע לך מבפנים,
ומתביישת לבקש עזרה.
ועצוב לך על שהכל נגמר בסוף,
כי חשבת שאת מיוחדת,
לא חלק מהכל,
וטעית.
ואת נועצת סכין עמוק עמוק
בספר יומן
שמסמל את הלב שלך
ומחייכת על מותך.
ורע לך שאת נרקסיסטית
וטוב לך
כי את לא מכירה דרך אחרת.
ובא לך להתאבד,
או לחבק את עצמך ממש חזק,
למרות שאת יודעת ששניהם
לא ינחמו אותך עכשיו.
ואת סוגרת את התיק,
ואת קמה והולכת...