|
בזה השולחן ישכון הצער,
בזאת הכוס יתעורר הסהר.
פה יתאבן השם,
בזה הבית יתבונן.
פה האם נשכחה מכנפי השכינה,
פה האב הכיר מנוחה.
פה ינעל נס הסירה,
פה דגל המדינה ישתרך,
בזה השער יישרף.
בזה השולחן ישכון הצער
ובזאת השמש לא תבוא בהלת. |
|
|
שמעתם?
תהילה ירדה
לטימיון, לאחר
שהוא זקף את
עצמו לזכותה.
הוא גם אמר שיש
לה טעם של מחלבה
קטנה, וניסה
להביאה בבבריתו
של אברהם
אבינו.
והיא אמרה לו
שיש לו תמיד את
המילה האחרונה,
אבל לאחר ששילחה
ידיה ל'כישור',
הוא צעק איי
ואמר: אל תתפסי
אותי במילה.
זה מה שנקרא
ליפול למשכב.
מחידושי האדמו"ר
ממשכנות אפרים.
בעל שו"תי "עצבי
אפרים", "אפרים
מתנודד",
"שעשועי אפרים",
ו"חירטוטי
אפרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.