זה השיר שלנו,
שמתנגן ברקע,
עם הקול המלטף של הזמר,
והגיטרה שבוכה...
זה השיר שלנו,
שבלי ידיעה,
פוגע במקום הכי כואב.
"רווחים יתומים ביומן?"
האם רק זה מה שנשאר?
"אני יודעת שאתה יודע
שהם יודעים
שהם לא יודעים מה קורה..."
והכל נראה מוכר כל כך,
כמו נשלף מתוך זיכרון,
כזה שחרוט עמוק...
זכרונות לא נמחקים לעולם, לא?
ורחוק, רחוק, רחוק...
אתה שם ואני פה,
מייחלת לקרבה הזאת
שתחזור מהר...
והשיר שלנו מתנגן ברקע,
ללא הפסקה,
ואני נושכת את שפתיי,
מנסה להמשיך להאזין,
לקלוט את המילים,
שיחרטו בזכרוני...
שתחזור כבר.
כי אני מתגעגעת,
למרות שזה כבר שיר אחר...
ליפה שלי שכבר חזר מאוסטרליה |
