פ. שרה / בהמון |
מבין ההמון העוטף
דמותך
וכמו נעלם ההמון,
כמו השתררה הדממה,
כמו קפא הזמן
אתה
מפלס דרכך בין כולם
פניך מאירות, שלוות
קרוב כמעט שאוכל להושיט ידי אליך
רחוק, כמו היה הים בינינו
כה מוכר לי
בחולצה הכחולה, שקניתי
בהליכה זחוחת הדעת
מלאת חשיבות עצמית
בפנים, הפנים האלו שאהבתי
בעיניים, בהן השתקפה נשמתי
כה מוכר,
חולף על פני לרגע קט
בהמון,
כמו זר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|