כתבתי סיפור עלייך ועליי.
פנטזיה. חלום.
ולפתע, אחרי זמן מה,
מצאתי עצמי מתגעגעת
אל הרגעים שלא היו,
מלבד לחריטתם
על דפים עם שורות.
ואינני רוצה לכתוב עוד,
לא כדי להרגיש
שיש מה שאין לי.
ואת לא תהיי לי לעולם,
וזיכרון יחיד ממך
יישאר "תודה" וחיוך.
את הודית לי וחייכת.
בשבילי, נקטף הירח
והוגש לי נוטף כוכבים.
וכל אותן שניות
של בקושי שיחה, באמת,
רק שלוש מילים בלבי -
אני אוהבת אותך.
עינייך הכחולות, וחיוכך
האדום
שפתייך הטמאות מול לבך
של התום.
לבי התכווץ כשראיתיך שם
היום.
מבלי להכיר ומבלי לדעת -
אוהבת אותך, חולמת אותך.
כשאסור להשחית, אסור לגעת
ומילים בלבי: "שלך", "את", "איתך". |
