[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכאל בורנשטיין
/
חלומות נעימים

1. פנים. חדר ילדים / כניסה לבית. ערב.
ילד קטן יושב בחדר לבד ומשחק במכוניות צעצוע.

ילד:
ווורום, וורום!!

נשמע קול של מפתחות, ושל דלת הכניסה לבית נפתחת. הילד קופא.

קול של אמא:
דוד, הגעת מוקדם הביתה, קרה משהו?

דוד (מעוצבן):
פיטר אותי מהעבודה החרא הזה. את מבינה אותו? אומר שיש עלי
תלונות של לקוחות. בן זונה.

אמא:
תראה, דוד, אולי יש משהו...

דוד נותן לאמא סטירה מצלצלת.
הילד מזנק לפינה של החדר ומתקפל שם.

דוד (צועק):
את אל תדברי אליי ככה! תראי קצת כבוד! איפה נועם?

הילד רועד

אמא (בוכה):
לא... אל תיגע בו...

דוד בועט באמא.

דוד:
את תסתמי את הפה שלך! לא צריך אני כבר אמצא אותו לבד.

אמא בוכה על הרצפה, דוד הולך לכיוון החדר של הילד. דוד מופיע
בדלת הכניסה לחדר של הילד.

דוד (בקול גס ובוטה- אבל לא צועק):
נועם בוא תן חיבוק לאבא שלך.

נועם מתחיל לבכות וממשיך לרעוד בפינה של החדר. דוד בא אליו
בצעדים מהירים, ומכה אותו באכזריות תוך כדי צעקת קללות, נועם
בוכה.

2. פנים. חדר נוער. לילה.
נועם (נער) מתעורר בבהלה מהמיטה. הוא מסתכל על השעון, שמראה
שעה מוקדמת לפנות בוקר. נועם חוזר לישון.

3. פנים. חדר נוער / מטבח / יציאה מהבית. בוקר.
השעון מראה על השעה 7 ומצלצל. נועם יוצא מהחדר שלו מוכן לבית
הספר לכיוון היציאה מהבית, כשאמא יוצאת מהמטבח.

אמא:
נועם, תאכל משהו

נועם:
עזבי אותך, אמא, אין לי זמן עכשיו

גבר יוצא מהמטבח.

גבר:
בוקר טוב, נועם

נועם:
בוקר טוב יואל, מה נשמע?

יואל:
הכל בסדר. (פונה לאמא) איריס, שאני אכין לו סנדוויץ'?

איריס:
אוי יואל אתה מתוק. (פונה לנועם) שתי דקות, נועם, שיואל רק
יכין לך סנדוויץ'.

נועם בפוזה של "טוב נו, יש לי ברירה?". יואל יוצא מהמטבח, נותן
לנועם סנדוויץ'.

יואל:
בתיאבון גבר, שיהיה לך יום טוב

נועם:
תודה, גם לך (טופח על שכמו של יואל)

נועם יוצא מהבית.

4. פנים. כניסה לבית / חדר ילדים. ערב.
דוד נכנס לבית כשהוא נראה שיכור, וטורק את הדלת מאחוריו.

דוד (קורא):
איריס!! איריס!!!
(איריס מגיעה בריצה)
תגידי לי מה זה כל המשטרה הזאת פה? את קראת למשטרה?

איריס (מתחילה לבכות):
דוד, אני...

דוד מתחיל להרביץ לאיריס כשהוא ממלמל דברים על משטרה. פתאום
הוא קם ופונה לעבר החדר של נועם, משאיר את איריס על הרצפה. הוא
נכנס לחדר של נועם וטורק מאחוריו את הדלת. שומעים רעשי חבטה,
את דוד צועק על נועם ואת נועם צורח.

איריס (בוכה):
נועם!! נועם!, נועם!!!

5. פנים. כיתה בבית-ספר (שורה אחורית). בוקר.
דנה מנענעת את ידו של נועם (נער) הישן על השולחן.

דנה (בקול כמה שיותר חזק בצורה שהמורה לא תשמע):
נועם!, נועם!

נועם מתעורר.

נועם:
שוב נרדמתי בשיעור?

דנה מהנהנת. נועם משפשף את עיניו.

דנה:
אתה זוכר מה שדיברנו, כן?

נועם (מחייך):
בטח שאני זוכר, איך אפשר לשכוח...

6. חוץ. רחוב חנויות. צהריים.
דנה ונועם הולכים ברחוב עם שקיות, מדברים וצוחקים. דנה מספרת
משהו לנועם, כשנועם פתאום מבחין בדוד שהולך בצד השני של
הכביש.

נועם (קוטע את דנה כאילו הוא לא הקשיב לה בכלל):
אני חושב שהרגע ראיתי את אבא שלי.

דנה:
מי, יואל?

נועם:
לא, האבא האמיתי שלי

דנה:
האב... אבל הוא לא מת?

נועם:
שניה...

נועם עוזב את דנה והולך לכיוון דוד. הוא מתקרב לדוד (שעומד ליד
חלון ראווה) במהירות מאחורה ודופק לו את הראש בחלון הראווה.

נועם (ממלמל לדוד, תוך כדי שהוא מרביץ לו):
יא חרא... יא בן זונה...

בינתיים אנשים מתקבצים מסביב, ודנה מגיעה למקום. דנה תופסת את
נועם מאחורה ומחזיקה אותו כשהוא ממשיך למלמל ולבעוט באוויר.

דנה:
נועם, זה לא הוא.

האיש המבולבל (שלא דומה לדוד בכלל) נעמד על רגליו ומסתכל על
נועם בבלבול.

דנה (לנועם, שממשיך למלמל "יא בן זונה" לעבר האיש):
זה לא הוא, נועם. זה בסדר, זה לא הוא...

פייד אאוט.

7. חוץ. על גג הבית. ערב.
דוד מתהלך חצי-שיכור עם בגדים מקומטים על גג הבית. הוא מתקרב
לקצה הגג.

דוד (צועק למקום לא ברור):
זה מה שרצית, יא זונה!! הא?? זה מה שרצית!!!!

נועם (ילד) מציץ ממאחורי הדלת. דוד מטפס על המעקה וקופץ מהגג.

8. פנים. חדר של נועם (נער). בוקר.
נועם (נער) מתעורר בבהלה. הוא מסתכל על השעון, שמראה את השעה
9:00.

נועם:
שיט!

9. פנים. מסדרון בית-הספר / כיתה. בוקר.
נועם (נער) נכנס בריצה, מתנשם ומתנשף לכיתה, באמצע הרצאה של
המורה. נועם נכנס לאט ובשקט ומשתחל למקום שלו. לדלת הכיתה מגיע
נער.

דנה:
שוב הסיוט הזה?

נועם:
כן...

נער:
המנהל מבקש את נועם לכמה דקות.

נועם מסתכל על דנה, שמחזירה לו מבט מבולבל. נועם במבט מבולבל
קם לאט מהכיסא ויוצא מהכיתה.

10. פנים. חדר מנהל. בוקר.
המנהל מדבר בטלפון כשנועם מגיע, נעמד ליד הדלת (הפתוחה) ודופק
עליה. המנהל מסמן לנועם בידו להיכנס. נועם נכנס ומתיישב. המנהל
מסיים את שיחת הטלפון, קם ממקומו לצאת מהחדר.

מנהל:
אני עוד שניה חוזר, טוב?

נועם מהנהן, המנהל יוצא מהחדר. נועם מסתכל מסביב. נשמע קולו של
המנהל מהמסדרון (שבדרך לחזור לחדר שלו)

מנהל (קול):
זה עניין רציני עם האיחורים שלך. אין אצלך שום בעיות רציניות
אני מקווה?

נועם (מתחיל לענות):
לא, הכל ב-...

דוד נכנס לחדר. נועם קם מהכיסא שלו בפתאומיות ובבהלה, ומתחיל
להזיע.

נועם (מפחד):
א... אתה אל תתקרב אליי...

המנהל:
סליחה?

נועם (סותם את האוזניים שלו):
לא... לא...

דוד:
תברח, יא אידיוט... תברח... תהיה מסומם, כמו אמא שלך...

נועם (ממלמל):
תסתום את הפה שלך... אמא שלי לא מסוממת...

המנהל (מבולבל):
אמא שלך?

נועם רץ בפתאומיות לעבר דלת החדר, כשהוא דוחף הצידה את המנהל.
הוא רץ בחזרה לכיתה.

11. פנים. מסדרון בית-הספר. בוקר.
נועם רץ אחוז אימה במסדרון בית-הספר בדרך (הארוכה) לכיתה. בדרך
הוא עובר על פני השרת, שני בחורים מדברים ומורה, ואת כולם הוא
רואה כתור דוד שמסתכל עליו ומקלל אותו.

12. פנים. כיתה. בוקר.
המורה באמצע הרצאה, כשנועם נכנס לכיתה מזיע ורועד כולו.

המורה:
נועם, הכל בסדר?

נועם רואה את המורה כתור דוד.

נועם:
לא... תתרחק ממני...

המורה במבט מבולבל. התלמידים נעמדים לאט ממקומותיהם, כדי להביט
במתרחש. נועם רץ לפינת הכיתה ומתקפל שם.

נועם (ממלמל):
לא... לא... לא...

13. פנים. בית משוגעים. צהריים.
נועם מקופל בפינה של התא שלו, ממלמל "לא... לא...".
אחד השומרים מגיע אל התא שלו.
שומר (מדבר בזהירות):
נועם, יש לך מבקרים...

נועם מסובב את ראשו בפתאומיות להסתכל דרך הסורגים, אבל עדיין
יושב מקופל בפינת החדר. איריס ויואל מתקרבים לתא. איריס שואלת
משהו את השומר והוא מהנהן. איריס מתקרבת לסורגים.

איריס:
נועם? הכל בסדר, מה שלומך?

נועם (ממלמל):
אמא... הכל בסדר, אמא...

יואל:
אתה תהיה בסדר, גבר.

נועם מנסה לחייך ויוצא לו חצי חיוך כזה. פתאום נועם רואה את
דוד במקום יואל. הוא מסתכל עליו בבעתה.

דוד:
כן, "גבר"... הכל יהיה בסדר...

נועם צורח "לאאאאאאא!!!!!!!!!" ומתחיל להשתולל. השומר אומר
משהו לאיריס וליואל והם מסתובבים והולכים. נועם מתבונן בהם
הולכים, כש"דוד" מסובב את הראש אליו ומחייך אליו חיוך זדוני.
השומר נועל את התא של נועם.

שומר:
אתה יכול להירגע, הם כבר לא פה, הכל בסדר...

נועם רואה את דוד במקום השומר.

דוד:
כן, הם כבר לא פה עכשיו... נשארנו פה רק אני... ואתה...

דוד מחייך חיוך זדוני לעבר נועם. נועם צורח
"לאאאאאא!!!!!!!!!!!".

סוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עשיתי לשלי
הפתעה וגילחתי
לה את הערווה
בצורת הלוגו של
במה חדשה.


החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/03 2:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכאל בורנשטיין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה