היתה תקופה ששמעתי הרבה את הדיסק של סאבלימינל
והתלהבתי מזה אז ניסיתי לכתוב משהו בסגנון שלו (עם פחות
קללות)
זה חולני אני יודעת


(היפופ yo)
לכולם יש חלומות
אבל אין זמן
אין זמן לחשוב עליהם
חיים מיום ליום מפיגוע לפיגוע מדוחק ללחץ
אבל החלומות קיימים
אנחנו מזניחים את החלומות אבל הם לא נעלמים
אם תחפש עמוק בנפשך תמצא את קצה החלום
ואז תוכל למשוך אותו ולהיזכר בתמימות
בתמימות שאפפה את כולנו לפני כמה שנים
ואל תנסה לחפש אשמים
כי אז תביא את כולנו לבית הדין
כולנו מהרסי החיים הטובים
שלא קיימים
כי אי-אפשר היום לחיות חיים רגילים
עם מחבלים ברקע שהורגים ומתפוצצים
אבל יש לנו חלומות לעתיד יותר טוב
גם אם הם לא יתגשמו
תמיד טוב לחלום
על עתיד לבן ולא שחור
כי בלי תקווה אין בשביל מה לחיות
תחשבו על זה הארץ כבר נהייתה גן חיות
כל אחד חושב רק על העונג הבא
אין כבר מטרה שחיים לשמה
אלוהים שומר אבל לא מספיק חזק
כי חוטאים לו ומגבירים את המרחק
בינינו לבינו העם היהודי
היום כבר לא מה שהיה נהיינו עם סיעודי
מתי תבוא הישועה מתי
נותר רק להתפלל ולומר הלוואי
אבל בכל מקרה לא לשכוח את החלום
החלום הוא מה שמחזיק אותנו
היסוד של הבניין
עוד ייאוש מן המניין
מתפרץ ומנסה לקרוא תיגר על ליבנו
אבל אנחנו לא נזנח את החלום יותר
עם ישראל להיות מאוחד
להיות מאוחד כי זה עם מיוחד
גם אם יש בעיות אנחנו כאן בשביל לפתור
מנסים להתקדם מנסים לגמור
עם כל הסכסוכים עם כל המלחמות
שאת הגאולה מאיתנו רק מרחיקות
ובעזרת השם יבוא יום יתקיימו כל התקוות