עורה החיוור נוצץ באור הירח,
על הסדין הלבן גופה מותש.
בחוץ ינשוף זקן צורח,
הירח מביט בי ובך מבוייש.

סערת חושים חלפה עברה לה,
הותירה את גופך שטוף ריח ים.
אגנך רוטט, דוחק בי הלאה,
עמוק אל תוך גנך הנעלם.

רסיסי זיעה על ירכיה,
אצבעות ידיה מגששות בין רגליי.
כל הלילה עודנו לפניה,
הבי את ליבך, והרי לך בתוליי.

עוד רגע קט יעלה השחר,
עוד רגע קט יאדים לו המזרח.
הבה אגרש ממך הצער,
הנה, אהובתי, הכאב פנה לו והלך.