זואי נוימן / שבועה |
אני אכתוב.
אני אכתוב את הבקרים
כשהשמש מלטפת ולאט לאט צורבת
צריבה של נשיקה לא של כאב.
אני אכתוב את הלילות הבודדים
כשהדלת נטרקת שוב ושוב מהרוח
שכמוני מחכה לשבים
אולי לשווא.
אני אכתוב את החיוך של עדי
את הצחוק של דורון
את החיבוק של תמר
את השירה של דנה
והכאב של ענת
אני אכתוב את שהיה
זיכרונות בחמוץ מתוק
ושחור לבן של תמונות
אני אכתוב כדי להקיא את זה ככה
מתוכי ועכשיו ולא לפגוש שוב את האסלה
הכדורים והשתייה
אני אכתוב כדי לקרוא לך
כדי לקרוא בך
להקריא לך
ראש מונח על בטן ועיניים מרותקות
אני אכתוב בשביל להתגעגע
ולנסות להתנחם
אני אכתוב ים ושמיים
שקיעות אדומות
אני אכתוב רחוק
וגבוה
על כל ה
חלומות
אני אכתוב בשביל הנצח
בשביל הרגע
בשביל הדיו שמתייבש
ומנשק שוב את הדף
אני אכתוב
מילים ואותיות שימלאו את השורות
וירקנו
אותי
אני אכתוב בשביל לזעוק
בשביל להתחנן
שתזכרי
אני אכתוב
בשביל לברוח
בשביל לשכוח
בשביל היום
אני אכתוב
אני אכתוב
אני אכתוב
בשביל
ל נ ש ו ם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|