תקועים בפקק,
באמצע הכביש המהיר,
בדרך להלוויתך,
פתחנו את החלונות,
וצעקנו.
חמישה קולות שהשתלבו לאחד,
בצעקה משותפת.
זעקה של יגון ואובדן,
יאוש, אהבה, געגועים וכאב..
זעקה שפילחה את השמים,
מהדהדת, קורעת מיתרים.
הוצאנו את כל כוחנו,
כל מה שנותר,
וקראנו, בשמך.
ואחר, שתקנו,
נדמנו,
איתך.
גם השיר הזה מוקדש לרן, בהרבה אהבה וגעגועים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.