|
השמש חוצבת דרכה מבין העננים.
אל ריח החופש רגלייהם מועדות.
קו המשעול הישן חוצה את שדה השיבולים.
רוח מערבית מלטפת את פניהם הרכות .
פוסעים באיטיות ומפלסים דרכם אל הגבעות.
קווי חייהם משתלבים בכפות ידיהם האחוזות.
תזזית רוכבת על גביי מחשבותייהם.
המסע אט מתקצר בהחשת צעדייהם.
קרובים הם עכשיו לסוף הדרך.
דרך השיכחה ,קץ לכל ערך.
יודעים הם כי קלים יותר חייהם של הסומאים.
עברם נמחק בערפל סמיך של חושים. |
|
|
למה לסימן שאלה
קוראים סימן
שאלה ולפסיק לא
קוראים סימן
פסיק?
זה הכל הקמץ הוא
והחטפתח במאפייה
מול הסגול, שנים
שהם יחד עם
הסימן קריאה
מנסים לעשות
מונופל, איפה
החולם כשצריך
אותו, אם הייתה
נקודה זה לא היה
קורה.
ערד עזמוביץ
בסלוגן לא קריא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.