|
מאבדת יותר מאשר מוצאת.
מילים כבר לא עוזרות לי,
מגעים רופפים גורמים לי צמרמורת.
הלבד הזה לפעמים נראה לי
הכל
מאבדת יותר מאשר מוצאת.
בקשתי ממך יותר ממה שיכולת לתת,
קולך מכה בליבי את אגרופי זעמו.
ההמתנה הזו לפעמים נראית לי
הכל
מאבדת יותר מאשר מוצאת.
נתתי את הכל,
עכשיו אני ריקה.
הריקנות הזו לפעמים נראית לי
הכל |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.