4.7.2001
(מוקדש לאוסקר)
תאריך זה היה תאריך בו דיברת איתי,
בתאריך זה נולדה אהבתי אלייך,
בתאריך זה התחלתי לחשוב עלייך,
כמובן,בעוד תאריכים בראשי הופעת,
אך משם כבר מזמן נעלמת,
כי לא ראיתיך,
לא שמעתיך,
אט אט נמחקת מראשי,
אט אט נעלמת מדעתי,
במשך שנה שלמה הייתה כאן בארץ,
כאן,ממש מתחת לאפי,
אך לא הייתה בראשי,
באתה לשנה בלבד,
ועכשיו איננו,
כי אם בקולומביה שוכן לו.
מה עושה?
מה חושב?
האם חושב עליי?
האם מענינת אותך?
האם נימצאת בליבך?
בראשי שאלות רבות,
לא פתורות,
זוכרת כיצד דיברת איתי,
זוכרת כיצד התביישתי אני,
זוכרת כיצד דיבורך איתי
העלה לו את ביטחוני העצמי,
זוכרת את חברייך שנכנסו לפני שדיברת,
וזוכרת שנכנסו כשסיימת,
ממש שעון שוויצרי מדייק,
בול על הזמן מתקתק,
זוכרת את שאלותייך הקצרות השואלות באנגלית:
מה שמי?
בת כמה אני?
ועוד כמה דברים על עצמי,
ושהצגתך ואמרת את שימך,
כאילו מזמין אותי לתוכך,
שאלתי מה שימך,
מאיפה אתה,
וזמן שהותך,
אמרת ששנה,
וחשבתי שעוד אזכה לראותך,
ולא הבנתי שעזיבתך עכשיו קרבה,
זוכרת את הסתקרנותי,
הצצות רבות מחלוני,
עיניי קיוו לראות טובות,
אותך וחברך,כדי שתוסיפו לי שמחות,
זוכרת לב שבור וכאוב כשמבטך לא היה אליי,
זוכרת את הלב הפורח והשמח כשראה מבטך לפניי,
זוכרת את הפעם האחרונה,
בה היה הלב זורח כפרח,
משום שראה מבטך,
חש אהבתך,
וחשב שעוד ייראה אותך. |