בכתה ו' החלטתי לפרוש מקריירת הכדורסל "המפוארת" שלי.
בגיל 26 החלטתי לעזוב את החברה שלי.
בסוף כתה ו' שיחקתי את המשחק האחרון שלי במדי הפועל עכו.
דווקא היה משחק מעולה.
בגיל 26 וחמישה חודשים הייתה הפעם האחרונה שלי עם אדוה.
זה בהחלט היה הלילה הכי טוב שלנו.
בסוף כתה ו' הצלחתי לשכנע את כולם, כולל את עצמי, שלשיא כבר
הגעתי, ושמשם הדרך הייתה רק למטה.
בגיל 26 וחצי מצאתי את עצמי מסביר לכולם שלי ולאדוה לא היה
עתיד ביחד.
בכתה ט', כשראיתי איך כולם השתפרו בכדרוסל, אני כבר הייתי
משוכנע שאני לא הייתי יכול להשתפר ככה, שבכל מקרה הייתי נשאר
אותה רמה.
ביום ההולדת השלושים שלי הייתי בחתונה של אדוה.
נכנסתי לשירותים בדיוק כשהוא שבר את הכוס. אף אחד לא שמע את
היריה, כולם היו עסוקים בחגיגות.
בגיל שלושים ויום, למעלה בגן עדן, החלטתי לחזור לשחק כדורסל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.