ילד שבלונה שלי,
יושב על הירח ומשקיף על העולם, וסופר את האנשים...
אחד, שניים, שלושה,
מתעייף...
ילד שבלונה שלי,
מוצא אותי בין כולם,
קורא לי לבוא לארח לו חברה על הירח,
יושב וסופר את האנשים...
אחד, שניים, שלושה,
מתעייף...
ילד שבלונה שלי,
רוצה שאני אעזוב את העולם,
רוצה שאני אפסיק לספור את הכוכבים ואתחיל לעזור לו,
לספור אנשים...
אחד, שניים, שלושה,
מתעייף...
ילד שבלונה שכמותך, שאף פעם לא יהיה שלי...
כרגע, אני בשלב שאני מעדיפה לספור כוכבים...
אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה...


אף פעם לא מתעייפת.