לא יכולתי לומר,
אז כתבתי.
מוזר.
פתאום, במקום להסתיים,
זה רק התחיל להתקיים.
זה זרם וזה עקץ
בדיוק כשחשבתי
שיתפזר וייעלם.
זה טוב או רע?
נבון או מטופש?
טעות גדולה
או אומץ של ממש,
שואל את עצמי סחוט ומבויש,
עייף ומזיע,
לא בלתי-פגיע,
לאן אני הולך -
ולאיפה אגיע? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.