את
איך העזת לעטפני במסכת כזבים
בדיונית ופרועה ובודדת
מאשימה ובוגדת טווה עוד שקרים
מנסה ליצור מציאות אחרת

ואני
איך העזתי להעטף בחוטי עכביש
רעלה על פני מסתירה
את כזבי העבר, את שקרי העתיד
באוחזי את אפי בגאווה

ואנו
כבר לא עטופים בשמיכה אדומה
יש קרע שחור ומדמם
פועם במהירות כועס ומלקה
להשתיק הכאב שבלב

ואני
בראש גא ניגש  ומסביר להורים
שאין וגם לא יהיה
שאני עם נשים גמרתי סופית
בינתיים לפחות, עוד נראה

ואת
כל טוב אאחל לך בכל שתלכי
בין טובים, בין רעים, בין הכל
רק זכרי שהשקר תמיד מתגלה
והנה נאמר כבר הכל