עמוק בתוכי
חי קבור זרע
כמיהת קולו נבלעת -
לצאת, לפרוץ
לצאת...

נאבק לחיים
לבקע קליפותיי קשות
משווע לאלוה בעוז:
לציץ גבעול
לצאת, לצאת לצאת...

יום כליל נלחם שם
מכה שורשים בסלעיי
ממשיך ופורץ  
מבעד טרשי פני-אדמתי
בגבעול הרך

...מה נכסף לצאת, לצאת, לצאת !

ובחסד אל יגיע זמנו
יצוץ הגבעול יבצבץ
אל תכול רקיע טהור
מרחבים ואור

    וכולי
          שיר
  דרור




                                 18-20 באפריל 2003