[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעם דולב
/
קוסמופוליטי

האם אנחנו אבק כוכבים או שאולי אנחנו זבל קוסמי? שני חברים שלי
רבו על זה לפני כמה ימים. זה תמיד מתחיל אותו דבר, יושבים
מריצים צחוקים, איכשהו מתחילים לצחוק מהמושג קוסמופוליטי, ומשם
הדרך לכוכבים או לחיריה קצרה. תלוי בנקודת מבט.

ככה זה פחות או יותר התחיל, ישבנו שלושתנו, זה היה באיזה יום
שקרה בו משהו חשוב, 28 ביוני או משהו כזה. אני לא חושב שאנחנו
חברים כל כך טובים, סתם התרגלנו אחד לשני, ועדיין, אי אפשר
להפריד בנינו. בשורה התחתונה אני חושב שכן אכפת לי מהם איפה
שהוא. בכל מקרה, איכשהו הגענו לדבר על "השאלה הקיומית", הם
התחילו להתווכח. אני אוהב את הויכוחים האלה, כל אחד מוציא
מעצמו את הדבר הכי ציני ושנון שהוא יכול להגיד. כנראה צריך
מלחמה בשביל להגיע לשיאים. בלעדיה אין סיבה להתאמץ.

בפעם באה שנפגשנו, הם עוד פעם התחילו לריב על זה. לא יודע למה.
נראה לי שנהיה להם נורא חשוב להיות צודקים. זה מזכיר לי ילדה
צופיפניקית שהכרתי שהתעקשה לשכנע את כולם שהחיים יפים. אבל
כשאתה לא משוכנע, קצת קשה לשכנע אנשים אחרים. אחרי איזה שלושת
רבעי שעה שהם רבים, פתאום מערבים אותי, שאני אקבע מי צודק. לא
ממש ברור לי מה הם רוצים ממני, ובכלל, זה סתם מעצבן. אני מתחיל
לקשקש שטויות על זה ששניהם מתעלמים מהעובדה שכל השאלה הזאת זו
שאלה של ניסוח, המצאה של השפה. החומר הוא אותו חומר בשני
המקרים, בלי קשר לאיך אנחנו קוראים לו. זאת שאלה בלי חשיבות,
היא רק מעוותת את האמת, לא מביאה קרוב אליה. מ י ו ת ר!אני לא
יודע למה, אבל הם ישר עברו לנושא אחר, אפילו לא הגיבו.

כל פעם שאנחנו נפגשים הויכוח נהיה רציני יותר ויותר. פחות
דיבורים יותר מכות. אבל עדיין הכל שנון. זה קצת מעייף אותי.
למרות שאני רק מסתכל, זה מפריע לי לעשות דברים אחרים. החלטתי
לתעד את הויכוח.

הוויכוח הזה התחיל ממש להשפיע על החיים, כל אחד התחיל לכפות את
התפיסה שלו על העולם. סופר אגו, שחושב שהכל זה זבל קוסמי, גרם
לחברה של איד, שמאמין ביופי הרומנטי של אבק הכוכבים, לקרוא לו
זבל כשהיא עזבה אותו, הוא חשב שככה הוא ימחיש ממה אנחנו באמת
עשויים.
איד, למען האהבה, שלח לבית חולים את החבר החדש של ההיא שזרקה
אותו. אחרי כמה שיחות טלפון היא גם חזרה אליו, הוא הרגיש כמו
בקומדיה רומנטית בהוליווד.
כמו שחשבתי, אין הבדל בין זבל קוסמי לאבק כוכבים..... שניהם לא
מקשיבים לי. ומכל זה אני סבלתי, להם לא אכפת. לפעמים הויכוח
הזה הורג אותי.

לפני כמה ימים, נראה לי שזה היה ה-9 באוגוסט, אני חושב שהיה
השיא של הריב, איד החליט שזבל קוסמי מזהם את החיים שלנו. אז
הוא הרג את סופר אגו. הוא הרג בצורה קצת קיטשית לטעמי, הוא חרט
עליו זבל על הסכין, ועם הדם שנזל הוא צייר פרצוף מחייך על
הריצפה, בשביל האוירה הטובה. ריחמתי עליו שהוא חשב שאפשר להרוג
רגש בכזאת קלות. עכשיו אני מבקר אותו בכלא, התרגלנו להיות
ביחד, קצת חסר לי משהו, כאילו משהו בתוכי מת, אבל אני לא יודע
מה. וחוצמזה, קל להחליט אחרי שיודעים איזה צד ניצח באמת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רבין לא נרצח
הוא רק נח וברגע
שקופטש יחזור
לארץ, הכל יהיה
בסדר!




טוביה צפיר,
בערב הוקרה
מיוחד לאלי
ומריאנו,
במועדון הכליף
בשכם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/5/01 9:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם דולב

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה