|
א.
החולות נדמו אז לאין סוף
השמיים - לנצח
ואני
נושמת אותם
מביטה אל תוך השקט
כמעט מחייכת
כאילו היית לידי.
ב.
אז אט - אט
לנגד עיניי העייפות
תכלת הפכה לשחור,
אך ניחמוני המנצנצים
קסם לבן
זוהר
משכיח בדידותי לשבריר השניה
בזוכרי
כי הם מנצנצים גם בשבילך.
24.10.03
מדבר וגעגועים. |
|
|
יש לי חרקים
קטנים
שגרים בתוך
הגבות
בלילה כשאני
ישן
הם נכנסים
לעיניים שלי.
ומשתכשכים
בבריכות
שבאישונים.
לפעמים בבוקר,
כשאני פוקח
עיניים
בבת אחת, הם
נבהלים
ובורחים חזרה
לתוך
הגבות.
וזה עושה לי
נעים
במצח.
(יעקב פופק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.