א.
החולות נדמו אז לאין סוף
השמיים - לנצח
ואני
נושמת אותם
מביטה אל תוך השקט
כמעט מחייכת
כאילו היית לידי.
ב.
אז אט - אט
לנגד עיניי העייפות
תכלת הפכה לשחור,
אך ניחמוני המנצנצים
קסם לבן
זוהר
משכיח בדידותי לשבריר השניה
בזוכרי
כי הם מנצנצים גם בשבילך.
24.10.03
מדבר וגעגועים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.