גלאגר מנדר / יום הדין |
צללתי אל תהום הנשייה
מחבוא לא אמצא בין הזרדים הלוהטים
בלחש הגחלים אמונתי כבתה
נצלה בלהבות הגהנום
האשם הוא השמן שמבעיר
את מדורת מצפוני.
תני לי להתבוסס במיצי.
אל תעטפי אותי בכסף-
אינני ראוי לרחמייך
המלח נזרה על פצעים פתוחים
פצעים שלא יגלידו
מגע החמאה לא ירכך כאבי.
אינני ראוי לאהבתך
אם מעולם הייתי,
אינני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|