|
בהרהור מרוחק
ערב לי חיקה
זיכרה כאגדה סתומה
היא כצל שחלף.
אושר לסכלים
סמואי עיניים
הרחק מעבר
שחור זיכרה.
ליבי התפתה
לטבוע בשקרה
ריסייה הארוכים
לא עיפעפו.
יפיפית הכזב
אהבתה נדרה
מצפון כוכב
לא ינצנץ לעברה.
שרוי לה
מחול לה
מותר לה
הותר נדרה. |
|
|
מי יודע ?
סבא צולע.
למה עוד לא
סידרו לו
מדרסים?
ולמה לאמא שלי
אין תשובה אף
פעם?
א יידישע דוטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.