שחר האור / בשניות |
אולי המוזה שלי
ברחה איתך.
את השעות הכמהות להיכתב
אני קיפחתי.
ואכפת לי,
פשוט אי אפשר עכשיו.
אני תלויה
בין הערביים
בין שקיעת החמה
לזריחת כוכבי הליל
ממתינה
להכרעת גורלי.
הוא כבר אמר לפניי
"ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב"
ואני רוצה לצעוק לך -
תראה איך אני מנפצת תאוריה שלמה
בשניות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|