|
אני עצורה.
אולי המוזה שלי
ברחה איתך.
את השעות הכמהות להיכתב
אני קיפחתי.
ואכפת לי,
פשוט אי אפשר עכשיו.
אני תלויה
בין הערביים
בין שקיעת החמה
לזריחת כוכבי הליל
ממתינה
להכרעת גורלי.
הוא כבר אמר לפניי
"ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב"
ואני רוצה לצעוק לך -
תראה איך אני מנפצת תאוריה שלמה
בשניות. |
|
|
לפני כמה ימים
הלכתי ברחוב
וראיתי את שניצל
משקה את הגינה.
שאלתי אותו:
"היי מה אתה
משקה?"
אז הוא ענה לי:
"אני לא משקה
אני שניצל"
-מתוך ספרו
האוטוביוגרפי של
ג'וני - "אני
והשניצל" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.