נאור אין / ביום אחד |
ביום אחד, מלא מועקות
חרב העולם, פרצו הדמעות.
נשמטה הקרקע שעליה עמדתי
ואל תוך התהום - נפלתי.
ביום אחד, השמחה נגמרה.
מה עוד יבוא? לעולם לא אדע.
להמשיך ולחיות, באפלה וצללים -
אהבות נכזבות, לקבל בלי מילים.
ולי באותו היום נגמר כבר הכוח,
את משחק הדמעות, לנסות ולצלוח.
ומה שיקרה יקרה, וכל שיבוא - יבוא.
אני כאן בתהום, מחכה לרע מכל.
רק דבר אחד לי תבטיחו לקיים,
אם יגיע היום שאת הסיוט אסיים,
תבינו שהכל היה רק לטובה,
כי לפעמים - זאת הברירה האחרונה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|