מאמינה בתמימות / שקועה בעבר |
היא נוסעת לאט,
מעיפה עוד מבט.
מבט אחרון
לפינה שלהם.
היא מרוכזת בטיפות,
השנים הכי יפות.
איך הוא שכח
מה אמרו עליהם?
מגבירה מהירות,
מחפשת מהות.
מהות לכל מה
שהייה ביניהם.
כביש מוצף שלוליות,
ואיך יכול להיות?
איך נפסקה
המנגינה שלהם?
היא קורעת ת'כביש,
ואיך הוא אדיש.
אדיש לכל מה
שקרה רק להם.
עוד טיפה על השמשה,
היא ברגע של חולשה-
ואין מי שינגב
את הדמעה שלה.
ובקול של חריקה,
מרגישה כ"כ ריקה
וקולטת פתאום
שנגמר ביניהם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|