ואז המשכתי ללכת. זה היה ממש ליד הבית ואף פעם לא שמתי לב לזה,
אבל באותו יום ראיתי... זה היה מדהים, לא ידעתי מה לעשות, איך
להגיב, הייתי מהופנטת!  הכל היה מושלם. העצים האורות שביל
האבנים האפורות שהין מונחות על הרצפה המכוסה עלים באופן מושלם,
ואפילו האנשים המפחידים היו מושלמים! אבל אז הם נכנסו, משהו
קרה ביער המושלם שלי, ואני ראיתי את הכל מבחוץ. עדיין רציתי
להיכנס. רציתי לקחת אותו איתי, זה היה המקום המושלם! אבל הוא
לא היה שם...ואז התחלתי ללכת. פתאום הכל הסתדר. התחלתי לשמוע
מנגינות ושירים של בלינד גארדיאן, זה היה מצחיק. ואז הגעתי
להתחלה... להיכנס או לא? מה לעשות? ואז מצאתי את עצמי ביער,
יושבת עם האבנים האפורות שהיו מונחות בצורה כל כך מושלמת על
הרצפה, ואז היא יצאה. היא באה ממני ומהאבנים המושלמות, וכל
העצים ראו הכל והיא הייתה שלנו! סוף סוף זה היה מושלם! איך אף
פעם לא ראיתי את זה? זה היה ממש מתחת לאף שלי. אבל הייתי
מאושרת... ואז, פתאום היא נעלמה. והעצים הירוקים זהובים נעלמו,
והאבנים האפורות המושלמות נעלמו, והאור.... הכל! הם נשארו ביחד
ואני נשארתי בחוץ... והכל נעלם, חזרתי לחפש אותו אבל הוא כבר
לא שם, העיר בלעה אותו...
ועכשיו? איך אני אקח אותו ליער שלי?