I
לא בעננים

אלוהים כבר לא כל כך בעננים
וחרד"ליו יכולים לעונן עד מחר
הוא לא מתקשר כבר אלפיים שנים
ואם פתע להתעורר יבחר
להמטיר גופרית ולצ'פר מאמינים
אולי יגלה שכבר מאוחר
(ותער אוקאם הוסיף לו חיוך לפנים)

II
חוק טל

שוב גשמי ברכה יורדים
על בני-דודינו, החרדים
עשב שותה, גדל לתפארת
מושקה, ומשתין עלינו בקשת.

III
אירופה הקלאסית, שיר מלחמה

צועדת, תחנת רכבת צעופת פתיתי שלג
אוחזת כוס סיידר, עטופת
מעיל דמוי-פרווה
חובקת זר ורדים.

קשה להתקיים ללא תואר אצולה
בבירה אירופית שקועת דקדנס
וקשה עוד יותר
להתקיים

רודני העולם מרעיבים עמי ארצות
דמי יריבים זולגים מידם
ואת מתלוננת בין שפתיים קפוצות
שאין קינמון, והסיידר לא מספיק חם?

IV
אינטרלוד

(על תחנות רכבת אפשר להתרפק
בסיס לפרידות קצרות שטיבן ידוע
פרידות אחרות, מהן אני דואג
התנתקות הנצח של גב מתרחק
נתח מדמם מגוף קרוע)

V
TANSTAAFL

(There Ain't No Such A Thing As A Free Lunch)

שרון בתופים, שלום  במחולות
ורק ביביהו יודע, האדם
שבוולוו ינצח, ואם להיות
אז "להיות יותר מכולם"
אך מול ניטשה - כולנו, אלפי מאות
אנשים, אזרחי העולם
לא נפסיקה לרצות, ולפעות:
"לחם ושעשועים חינם"

פועלי העולם התאחדו
לעבוד את הארץ המובטחת
ובלי זכויות, כבוד או רכוש
הם קורעים, רבותי, את התחת.
שרון בתופים, שלום במחולות, ובסוד
נספר לכם ככה:
כלכלת העובדים הזרים, חברים
היא המשך העבדות, באמצעים אחרים.

VI
"כי בצלם נבראתם"

בשחור ולבן נלכדה קרן אור
צובעת את הרגע בצבעי קפאון
ולו זנון היה שומע פרטים
על אותה מכונה יוצרת רגעים
מן הסתם היה מוכר נשמתו ברצון.

VII
נוף ילדותנו, באלבום התמונות

מאושרים,
בחיוך מקובע פולארויד
תלתלי שיער פרוע
ועיני ילד בוטחות

נראים קטנים רק
בגלל התאבכות אדי המרחק,
תמיד היינו
כפי שרצינו להיות