לילך גור / מתגוננת |
לא נותרו עוד פרחים.
עשב בר גדל פרא
מכסה פיסות
תמימות
לא נותרה בי
עכשיו, כשאתה מנסה
לגונן על שנשבר
מתוך נפשי.
תבין,
לא יכולתי
לצעוד דרך הקושי
מבלי להיפגע
או לפחד
להיות
איתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|