התקופה ההיא הייתה מאוד מבלבלת. כשנסענו לספרד, במסגרת התיכון,
בכיתה ח' הייתי עוד קטן.
ילד קטן עם ציפיות גדולות. כמו עכשיו.
אבל עד אז הייתי מוקף בחברים שלי, שהגנו עליי, גם אם היום אני
מבין שלא. אבל  זה כבר סיפור אחר.
ואז נסענו.
הייתי רק אני. את ואתם.
אני מוציא אותך בכוונה... כי אני לא מדבר עליהם.
אלא עליך. אליך.
הסתובבתי איתם והם נהיו החברים החדשים שלי. רק ימים יגידו שהם
יהיו החברים הכי טובים. אלו שאהיה איתם בסוף התיכון. שאתבגר
איתם.
או שאתבגר כדי להיות איתם.
עשינו תחרויות צילום, זוכרת? בדקנו מי מהיר יותר... מי יצלם
פוזה מביכה של  השני.
והתקרבנו. כמו כולם בספרד. לא יודע אם יותר מאחרים.
אבל הם חשבו שכן.
אני בטח מאוד טיפש, להזכיר לך את זה.
אולי לא נתת לזה מחשבה אף פעם, אבל אני כן.
כשהצטרפנו לחבורה, כשהייתי רואה אותך מיד הייתי חושב על זה.
לא על מה שהם אמרו בדיוק, אבל על...
תיכף תביני.
הם אמרו שאנחנו חברים... הם אמרו כל מיני דברים.
אבל זו לא הייתה הבעיה.
הבעיה הייתה היא. אני לא אזכיר את שמה.
אבל היא הייתה ידידה שלי בזמנו. והיא סיפרה לי משהו שלדבריה
אמרת לה במטוס.
היא אמרה לי לא לספר לך. אף פעם.
וזה שיגע אותי, שאולי לא אמרת את זה והתרחקנו סתם.
אולי לא התרחקנו בגלל זה, אלא כי פשוט חזרנו לחיים האמיתים.
לסביבה הרגילה, עם החברים הקודמים.
או יותר גרוע, אולי מעולם לא היינו קרובים.
ואני מתייסר בגלל שטות.
שזה דווקא נראה הגיוני.
ואולי היא שיקרה, ובכלל התרחקנו בגלל מה שהם אמרו.
בקיצור, היא אמרה שאמרת לה, שאת אוהבת אותי.
אולי עכשיו את כועסת כי היא גילתה את הסוד שלך או יותר גרוע,

כי היא שיקרה...
אבל זאת לא הפואנטה.
הרגשתי המון המון זמן רע עם עצמי. כי כשהיא אמרה את זה
נבהלתי.
ומאז התרחקתי ממך.
אולי אפילו לא שמת לב... אבל פחדתי.
אני לא יודע למה, לא ממך, אבל מהרעיון.
זה מרגיש טוב להוריד את זה מעצמי.
כי למקרה הכי קטן שאולי תהית למה הייתי ככה, הייתי צריך
להסביר.
אולי כדי לדעת אם היא צדקה או לא.
לא שזה משנה עכשיו משהו.
פשוט להגיד לך, ולקוות שאני לא אצא מטומטם, שאת מאוד חכמה  
ומיוחדת,
ושהרגשתי רע שהתרחקתי בגלל מה שאנשים אמרו.

זה עזר לי להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי, להעריך את עצמי קצת
יותר. טוב לדעת שאחרים לפעמים חושבים בדיוק את אותו הדבר.
לפרסם? כן! ורק בשביל כל האנשים שצריכים להרגיש עכשיו שלמים עם
עצמם. ואני מקווה שהם לא שכחו את זה.
בתקווה שזה גרם לך להרגיש ממש טוב, בדיוק כמו שזה עשה לי...