[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גאיה בר
/
שיער

אני אוהבת שהוא מלטף את השיער שלי כשאנחנו שוכבים.
זה גורם לי להרגיש, ולו למספר שניות, שאולי הוא קצת אוהב אותי,
אבל ממש קצת.

"תעביר לי את העיתון", אני אומרת לו כשהפה שלי מלא בחביתה שהוא
הכין לשנינו.
אנחנו גרים ביחד, אני ואורן, לא בכוונה או משהו, פשוט הגעתי
למסקנה שהעובדה שאני בת 23 ועדיין גרה עם שני הורים היסטריים
שעדיין מבקשים שלא אחזור אחרי 3:00 לא ממש מתאימה לי.
אז חיפשתי מודעה בעיתון וראיתי שיש דירה בתל אביב, שלושה
חדרים, שיכולה איכשהו להסתדר עם העבודה שלי, אז הלכתי לבדוק,
מה כבר יכול להיות?
הוא פתח לי את הדלת, ככה בלי חולצה, מטר תשעים, שיער שחור
מבולגן, זיפים ומבט מזוגג כזה, שלא מתרכז בכלום.
נכנסתי,
הסתכלתי על הדירה,
הסתכלתי עליו כשהתכופף רגע להרים את המאפרה שהייתה שכובה מתחת
לשולחן, והתאים לי.
וואלה התאים.
אז עברתי לגור איתו. הוא מנגן בגיטרה והוא מצחיק אותי נורא.
ופת-אום...
פתאום התחילו הפרפרים המזורגגים האלה בבטן כשהוא היה חוזר בערב
הביתה ופתאום הלב שלי התחיל להשתגע כשהוא היה בטעות נוגע בי,
כשהיה יושב לידי כשראינו טלויזיה ומניח עליי את הראש שלו או
כשהוא ניגן בגיטרה או כשהוא היה צוחק ממשהו שאמרתי.
אבל ידעתי שהוא לא מרגיש כמוני, הוא בטח אפילו לא מחבב אותי
במיוחד או שהוא לא מראה את זה, עם האדישות הזאת שלו.
הוא מתעצבן עליי כל הזמן על הבלגאנים שאני משאירה בבית וצועק
עליי שהחברות שלי כאלה פרות כי כשהן באות אז הן אוכלות את כל
מה שיש במקרר, למרות שהוא יודע שזה לא נכון, והוא ממש מתרגז
שאני לא שוטפת את הכלים. אולי ברגע שיפסיק לפזר את המאפרות שלו
בכל הבית שאני כל שניה דורכת עליהן, אז יהיה לו על מה להעיר
לי.
פדנט מטומטם, בחיי, אני לא מבינה מה אני מוצאת בו.

אז קרה ככה, שלילה אחד, ביום ההולדת שלו היינו שנינו ממש
שיכורים והתעוררנו בבוקר ערומים על הרצפה בסלון, אז החלטנו
(הוא החליט) שבגלל שלא ממש זכרנו מה ואיך היה ננסה שוב.
ושוב ושוב ושוב.

הוא לא מסתכל לי בעיניים אף פעם. גם כשאני מבקשת, זה בדרך כלל
אחרי שאנחנו שוכבים
אז אנחנו שותים קפה ומעשנים סיגריה.
אז אני מבקשת ממנו, לשניה אחת שיסתכל לי בעיניים. יש לו עיניים
חומות ירוקות כאלה ותמיד יש להן מבט שמתרכז איפה שהוא מאחורי
או בצד ימין שלי או בצד שמאל שלי או איפה שהוא לא בי.
והוא לא מסכים, הוא אומר שאין לו כוח לשטויות שלי.

אני לא מבינה איך אני תמיד מוצאת
את הבחורים הכי לא נכונים להתאהב בהם.





אני יודע שהיא אוהבת שאני מלטף לה את השיער כשאנחנו שוכבים,
אני לא יודע למה, היא בחורה מוזרה, דניאל, תמיד יש כל מיני
דברים קטנים כאלה שגורמים לה להתנהג בצורה מוזרה כזאת.
פשוט, יש לי רגשי חיבה עמוקים לשיער שלה, הוא שחור כזה וחלק
ונעים והוא גם מריח ממש טוב.
אז כשאנחנו שוכבים, נעים לי ככה, ללטף לה את השיער, להרגיש איך
הוא יורד לחזה הקטן והיפה שלה ונגמר בקימור הזה במתניים שלה.

דניאל הגיעה לדירה שלי אחרי שעומר עזב, אז פרסמתי מודעה
בעיתון.
היא הגיעה, אמרה משהו על הורים היסטריים ונכנסה לבדוק את
העניינים. ראיתי את הממזרה מסתכלת לי התחת כשהתכופפתי להרים את
המאפרה מהרצפה.
החליטה שמתאים לה, אז היא נשארה.
היא חמודה כזאת, צוחקת המון ולפעמים גורמת לי לחייך יחד איתה,
היא אוהבת מוזיקה ולשמוע אותי מנגן בגיטרה. אני אוהב לנגן ואני
אוהב קהל, אז למה לא?
למה לא, הא?
טוב, האמת היא שאני ממש אוהב את הבעת הפנים הזאת שיש לה ואת
העיניים שלה שנחות על האצבעות שלי כשאני מנגן.
האמת שחזרתי ממש לנגן בגללה, היה לי טוב לראות אותה נהנית כל
כך.
נהניתי כשהיינו יושבים קרוב בערב ורואים סרט מטומטם בערוץ
ארבע. אני לא אוהב סרטים, אז תמיד הייתי מניח את הראש שלי על
הכתף שלה ומריח לה את השיער.
אבל היא לא ממש חיבבה אותי, אני חושב, או שזה סתם בגלל שהיא
מוזרה.
היא תמיד הייתה מתעצבנת עליי, שיש מאפרות מפוזרות בכל הבית
ושהיא כל הזמן דורכת עליהן, ושאני כל הזמן זורק את העיתון בלי
לשאול אותה אם היא קראה אותו עדיין ושאני שוכח לשלם את
החשבון.
אולי כשהיא תפסיק להזמין את החברות הפרות שלה שיאכלו את כל
האוכל, אני לא אתעצבן כשהיא מעיזה לצעוק עליי ככה.
חוצפנית, בחיי אני לא מבין מה אני מוצא בה.

אז קרה שביומולדת שלי שתיתי המון וכל החברים שלי שבאו דאגו
לשכר גם את דניאל וככה יצא שכשהתעוררנו בבוקר למחרת היינו
שנינו ערומים על הרצפה בסלון, אז החלטנו (היא החליטה) שבגלל
שלא ממש זכרנו איך היה, ננסה שוב.
ומאז ניסינו עוד המון פעמים.
ותאמינו לי, זה טוב...

היא תמיד מבקשת ממני שאני אסתכל לה בעיניים ואני לא מוכן.
העיניים שלי תמיד מראות איך אני מרגיש ואני לא רוצה שהיא תדע,
היא תתחיל לעשות את הסצנות שלה והיא בטח תעבור מכאן.
אז אני מסתכל מאחוריה או מצד ימין שלה או מצד שמאל שלה ואז אני
אומר לה שתשתוק ושאין לי כוח אליה עכשיו.

אני לא יודע, איך זה תמיד קורה לי,
שאני תמיד בוחר את הבחורות הכי לא נכונות להתאהב בהן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תמיד רציתי
שיזיינו אותי
בתחת.
עד שהבנתי שכל
החיים שלנו
מזיינים אותנו
בתחת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/03 12:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גאיה בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה