איוב כהן / אור שמש אחרון |
אור שמש אחרון
מאיר רקיע
אל מצולות ימים היום שקע
וליל צללים צעיר
מאפילה מגיח
מעיר את הבדידות
למשמרתה.
והבדידות, מותחת אבריה
חיוך ארסי תשלח
אל מחשכים
גם אור כוכב ידעך עם צעדיה
בעת תצא לצוד לה
בודדים.
שמעתי את קולך, חנוק מבכי
גם הירח במרום
הליט פנים
עת הבדידות ידה צרבה
על לחי
ועל רגלייך נעלה
את הכבלים.
ידעתיך אישה, את אנחותייך
את צינתם ומגעם
של אזיקים
את הבדידות אשר טרפה
חלומותייך
את קול בכיים בחשכה
של בודדים..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|