|
ט. דוד / אולם הספרייה העירונית |
קרעי פיסות של מציאות סדוקה
עינייך חולפות את כותרות הבוקר.
בין רחשי דיפדוף נשמעים לסרוגין
כהד ממברנה צבאית,
שוטפים הדיווחים עדיין אין חדל.
נטען אל המעי הגס מימד האש של דייזי,
הוא פורץ אל אולם הספרייה העירונית
שהשקט נובר בו.
חייל מפרץ שמתחפר מביט בך מאוהב
ספרנית חמורת סבר של עיר חולמת. |
|
|
אומרים אתם -
"בואו ונסיר את
השיניים, כי
שיניים נושכות",
וכך יכולים אתם
לעכל רק חומר
לעוס.
א.א., על תרבות
הדיון, סובלנות
ותקינות
פוליטית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.